כתבת אורח של ארבל נריה!
הספר ‘מי הזיז את הגבינה שלי?’ של ד”ר ספנסר ג’ונסון עוסק ביכולת שלנו לקבל שינויים.
הספר עוזר לנו להבין למה חשוב לדעת איך לקבל שינויים ואיך זה יעזור לנו.
הסופר מציג את נקודת המבט שלו היא ע'”י ארבע דמויות:
2 עכברים (Sniffes , Scurry) ו-2 אנשים קטנים (Hem, Haw).
בספר הוא מציג את העכברים כבעלי יכולת גבוהה להתמודדות עם שינויים ואילו האנשים הקטנים מקבלים שינויים בצורה פחות טובה.
למדתי מהספר כמה דברים – אמנה את החשובים ביותר:
• לצפות לשינויים – הכוונה להיות פחות מופתעים, לראות דברים לפני שהם קורים. לשים לב לשינויים הקטנים שמובילים לגדולים.
הסופר נותן דוגמא – ‘יום אחד שני העכברים הגיעו לתחנה C וגילו שאין יותר גבינה – אך הם לא היו מופתעים מכיוון ששני העכברים שמו לב שהגבינה נעשית קטנה יותר מיום ליום’.
לאור כך ששמו לב לפרטים לפני כן, התגובה שלהם לשינוי הייתה מעולה ומהירה, ללא אצבע מאשימה כלפי אחרים (אכלו לי…שתו לי…) . גם בעסקים דרך מצוינת לדעת מתי לשנות משהו לפי תשומת לב לשינויים קטנים לאורך זמן. המון אפשרויות ומקרים שונים שהדרך הזו מצוינת כדי להתמודד עם הדברים.
• דבר נוסף שלקחתי מהסיפור הוא לא לחכות לשינוי שיקרה ובמקום לגרום לו לקרות בעצמי על ידי עשייה, שום דבר לא ישתפר אם נחכה, אלא להפך, אפילו יחמיר.
בסיפור זה מתבטא בצורה של גבינה (אוכל – מקור כח) ומציאתו במבוך. אם לא תהיה לי גבינה לאכול אהיה רעבה, חלשה וחסרת אנרגיות או בריאותי חלילה – וכול עוד אמשיך לא לאכול מצבי יחמיר מיום ליום. אך בפועל היחס הוא לחיינו בכלל (עבודה, משפחה, חברים) כל עוד יש לי מצב נתון שלא טוב לי בו או לא נכון עבורי, אם לא אעשה דבר לשנותו הוא יישאר כמו שהוא ועם הזמן ידעך וילך אחורנית. בעתיד יהיה יותר קשה לצאת מהמצב שבעבר ידעתי שהוא לא נכון עבורי.
•מהלקח אעבור למה שאהבתי בסיפור – כי הוא מתקשר לזה: לפעמים הפחד משינוי משחק תפקיד מהותי.
ההבדל בין האיש הקטן (haw) , שהחליט בסוף להתמודד עם השינוי לעומת Hem שלא הסכים לקבל אותו- היא היכולת שלנו להסתכל על הפחד ולנסות לנתח אותו קצת.
ממה אני מפחד/ת?
מה יקרה אם?
מה ארוויח אם אעשה זאת?
מה אפסיד?
ברגע ש-Haw הבין שהתועלת גדולה מההפסד היה לו את הביטחון לצאת לחפש , ואפילו מצא את מה שחיפש!
עם זאת לא סתם הפחד קיים. זה מנגנון שבא לאותת לגופנו שיש משהו מסוכן .
לדוגמא אם ארצה לקפוץ מהגג ואפחד לפני – מזל שהגוף שלי מזהיר אותי! מפציעה קשה או חלילה גרוע מכך.
לפי מנגנון הפחד הגוף והראש מצילים אותך מסכנות מיותרות.
לכן חשוב להקשיב לפחד, אך לא לקבל כל פחד כמובן מאליו.
יש לנתח אותו ולהבין מה נכון עבורי, ולשאול את השאלות הנכונות!
לזכור שאם אני רואה בדברים שלי ערך , וסיבה אמיתית לעשותם, הפחד זה רק מכשול בדרך לעבור.
הוא מכשול במחשבה, שרק ביכולתי לשנות עבורי.
